בדרך אתמול לבריכה אמרה לי בתי שבפעם הקודמת שהייתה בבריכה עם אביה, היא התקלחה לבד במלתחות: "זה לא הפריע לי בכלל, הצלחתי לכוון את המים לבד ולחפוף טוב, רק לתלות את המגבת לא הצלחתי, המתלה גבוה מדי".
"ולא הייתה אף אישה שעזרה לך?", שאלתי.
"כן, זהו", היא ענתה, "איך שהתחלתי לחשוב מה לעשות הגיעה אישה, לא בדיוק אישה, נערה ותלתה עבורי את המגבת".
"זה מה שטוב במקומות עם נשים", אמרתי, "בכל פעם שתהיי במקום עם נשים, תמיד, אבל תמיד, תוכלי לדעת שאם את זקוקה לעזרה תהיה מי שתעזור לך, תמיד".
ככה הגדתי אני לבתי בימי מלחמה. תודה לכן, כולכן, באשר אתן.
"ולא הייתה אף אישה שעזרה לך?", שאלתי.
"כן, זהו", היא ענתה, "איך שהתחלתי לחשוב מה לעשות הגיעה אישה, לא בדיוק אישה, נערה ותלתה עבורי את המגבת".
"זה מה שטוב במקומות עם נשים", אמרתי, "בכל פעם שתהיי במקום עם נשים, תמיד, אבל תמיד, תוכלי לדעת שאם את זקוקה לעזרה תהיה מי שתעזור לך, תמיד".
ככה הגדתי אני לבתי בימי מלחמה. תודה לכן, כולכן, באשר אתן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה