איך?

בלילה, מאוחר, שכבר לא יכולתי להחזיק את העיניים פקוחות,

כשכבר כל המשככים לא עזרו, עברנו למיטה.
בכיתי לאישי, אמרתי שאני עייפה, שאני מותשת וגמורה, שאני כועסת וחלשה.

"עוד לא שבועיים", אמרתי, "וכבר אין לי כוח, כבר אני שבורה".
"איך??" שאלתי "איך הם שורדים שם בדרום?" "קשה" הוא ענה, "קשה."
"איך אנשים שרדו במלחמת העולם השנייה?" שאלתי.
אישי צחק, "למה אתה צוחק?", שאלתי.
"הרבה לא שרדו" אמר וצחק, ככה נרדמנו.